רבים שואלים אז איך כדאי לשחק מונולוג דרמטי?
ובכן הטיפ שלי להיום
אנחנו רוצים להגיע למצב שהמונולוג "זורם דרכינו"
ומה הכוונה?
כאשר אנחנו נמצאים בתוך הרצון של הדמות ומשחקים את הרצון שהכי נראה לנו מדויק עבור הדמות במונולוג אז אין מאמץ, לא נשאל "מה לעשות עם הידיים או "לאן להסתכל"
זאת אומרת שהמונולוג יצא מאתנו באופן טבעי ללא מאמץ
אנחנו רוצים להגיע למצב שאין כל מאמץ במונולוג ושאנחנו לא "מראים שאנחנו עושים מונולוג" אלא הוא עובר דרכינו
דמיינו מוליך חשמלי שזה בעצם אנחנו ודרכינו החשמל (הרגש) עובר
לכן אין טעם לצעוק (אם אין צורך) או ללכת הלוך ושוב בתוך החדר בעת המונולוג (אם אין צורך)
המונולוג צריך להתבצע ללא מאמץ ואז החלל והזמן נעלמים , אנחנו בתוך המחזה עצמו נוצר הקסם שאמור להיות והמונולוג יוצא הכי טוב מאתנו אל הבוחן
כמו שאנחנו מדברים כך אנחנו משחקים..
לשחק באמת
זאת כל הפואנטה
ואז הדרך להתקבל קצרה
