באודישן לא פעם עולים לנו קולות שאומרים לנו ש"האחרים יותר טובים באודישן"
לדוגמא לפניכם כמה קולות כאלה….
"הנה, זאת שלפני , בטח עושה את המונולוג מעולה, היא גם נורא יפה, כיף לה"
"איזה באסה, אם רק הייתי בוחר מונולוג כמו שלו, בטוח הייתי עובר, מכל המנולוגיים שיש בעולם דווקא נדבקתי למונולוג הזה?ואם הוא גרוע?אם עושים אותו מלא ?"
"ומה אם לא יאהבו אותי?, ומה אם אשכח באמצע את המילים?"
"אולי ארשם בשנה הבאה?, זה לא כזה נורא, גם בשנה הבאה יהיו אודישנים לא?"
"יש לי רעיון" 
"מה זה החלום הזה לשחק? איזה שטויות", הנה בת של החברים של ההורים שלי לומדת חינוך מיוחד "בסמינר הקיבוצים", אולי כדאי לי גם?"
ובכן חברים יקרים,
כככל שמתקרבים האודישנים עולים גם החרדה, הפחד
זה מאוד טבעי ולגמרי אנושי…
וזה מגיע דווקא בדברים שאנחנו כביכול הכי רוצים, שם השיכנוע שלא כדאי יהיה יותר חזק..
נסו לקבל אותם, את הקולות שעולים ולא להילחם בהם…ככל שתלחמו הם יגדלו..ככל שתסכימו שהם שם הם גם ייעלמו…
למה?כי הם לא באמת אמיתיים
טיפ להיום:
אף פעם אל תסתכלו החוצה על האחרים, התרכזו רק במה שיש לכם לתת לעולם, לאודישן, לבוחן
התרכזו במה שמייחד אתכם.
רק כך תצליחו להוציא את הכי טוב שלכם
