אנשים קשים

מחזה: אנשים קשים
מחזאי : יוסף בר יוסף
דמות: רחל

זה נכון מה שהוא אמר, זה נכון מאוד. יש עוד שקרים, יש המון שקרים יש כל כך הרבה שקרים שהוא עוד יכול לברוח עירום.
הדירה הזאת למשל היא לא שלי ואתה לא סוכן כזה מצליח אתה לווה מימני כסף לנסיעות שלך לירושלים ואני לווה אצל בני מין סוכן מצליח שכזה
ואני אני לא סתם בתולה בת 44 זה עוד יכול להיות יפה בשביל מישהו מירושלים. הוא יכול לחשוב ששמרתי את עצמי בשבילו. אני לא.
אני רווקה בת 44 . אני רווקה מלאה חטאים ובושות בת 44 .
היו לי גברים, ואני חייתי איתם חיי אישות כמו שאומרים, בלי שום חופה, או, ואהבתי אותם, אהבתי אותם נורא. וגם נהניתי מהם, כן, נהנית. והם רימו אותי ועזבו אותי, כולם, שניים המונים שניים זה כמו מאה ועוד יותר ממאה. ועוד בגשם. ירד גשם והם עזבו. אני לא נרטבתי הם נרטבו, אבל זה עוד יותר רע לא? היו להם ודאי סיבות טובות. גברים לא עוזבים סתם ככה אישה שמסורה להם כמו כלבה. ועוד בגשם. אולי יש לי ריח רע מהפה בגלל זה.
אני רוצה שיעזוב גם כן. הוא עוד לא חי איתי ועוד לא רימה, אז שיעזוב לפחות. ממנו עוד לא נהניתי, אבל הוא המועמד האחרון, ומעמד אחרון ואפילו אידיוט, מוציא את הנשמה. הוא לא סתם הוציא, הוא מצץ לי את הנשמה. לא נשאר שום דבר. שום שקר לא נשאר לי, נתתי את כולם. בשביל זה הוא בא לחפש שקרים. אז זהו, שייקח וילך, אין לי יותר. כמה שקרים אני כבר יכולה לאסוף? אפילו אני? יש גבול לא? אם אזכר בעוד שקרים אשלח לו אותם לירושלים, אני מבטיחה, עכשיו שילך! הוא אמר שהוא רוצה ללכת. למה אתה לא הולך?
(מתקרבת אליו) אני גם יושבת בבתי קפה. בשלושה בבת אחת. ואני ישנה במיטה עד הצהרים לפעמים עד הערב. אני אוכלת את ארוחת הצהרים שלי במיטה. ואני שופכת את כול השמן של הצ'יפס. אני מטגנת כזה צ'יפס קטן בסיר גדול מלא בשמן, כזה, ואח"כ אני שופכת הכול, כשהשמן עוד חם. זה עושה רעש כזה… צצצ!צצצ!
אני אוהבת את הרעש הזה. ואני גם מסוגלת לעשן מקטרת פתאום.
הוא לא ילך, רק עם כסף. אצלי זה הולך רק עם כסף. להם הייתי צריכה לשלם שיישארו, לו אני צריכה לשלם שילך. (שופכת את ארנקה) זה כול מה שיש לי כול המשכורת שלי אם זה לא מספיק עד ירושלים שיגיע לגיברלטר אבל שיזוז כבר! ותלך למה אתה לא הולך?????