נכנסתם לאודישן והבוחן לא נחמד, יושב עם פרצוף "פוקר?"
לא מחייך, לא מגיב וגם לא צוחק במונולוג הקומי?
מה עושים?
מכירים את זה שאתם מדברים עם מישהו והוא לא ממש מגיב,
לא מחייך רק בוהה בכם?
אתם מתחילים לשאול את עצמכם שאלות כמו
"מעניין מה הוא חושב עלי ?"האם מה שאני אומר מעניין?"
האם אני צודק או מדבר שטויות?"
הרבה מחשבות עוברות כאשר כביכול מהצד השני אין תגובה, פידבק
תארו לכם עכשיו שאתם נכנסים לאודישן ,
יושבים מול הבוחן ומתחילים את המונולוג שלכם והבוחן יושב אדיש, זה נקרא
"פני פוקר" יושב ופשוט בוהה בכם, שום עווית בפנים שום שריר לא זז,
ותוך כדי המונולוג רצים לכם בראש סרטים,
"אולי זה לא ממש טוב, אולי הוא לא חושב שאני שחקן/ית,
אולי הוא לא יעביר אותי, האם אני בכלל טוב? יצירתי ? מוכשר?"
כל אלה "קולות " שעולים אז מה עושים במקרה כזה ?
ממשיכים כרגיל מהסיבה הפשוטה שאנחנו לא רוצים
להיות מונעים או מושפעים מהבוחן
מכיוון שבאנו לתת ולא לקחת, זאת אומרת שאם
אנחנו באים לתת אנחנו נותנים "מוצר", במקרה הזה המונולוג ,
גם קומי וגם דרמטי
אנחנו לא מונעים ממצב רוחו או פרצופו של הבוחן,
אנחנו ממשיכים בשלנו עם גבול ברור ביננו
הבוחן ירגיש את החוזק שלכם וידע שהוא יוכל לסמוך
עליכם כאשר תעלו בהצגה, ולא תיהיו מונעים מהקהל ,
תבוא לתת שואו ולא לחשבן לקהל …
זאת עוצמה
לכן מה שעליכם לעשות הוא
המיטב שלכם, מבלי להיות "מונעים ממצב רוחו
של הבוחן (זה נכון לכל מערכת יחסים אגב)
שימו לב לכך והמשיכו כרגיל ואת תושפעו מהתנהגותו של הבוחן
נזכרתי שנבחנתי אצל ניסן והוא הרכיב משקי שמש…
לא הצלחתי לראות את העניים שלו או מה הוא חושב עלי ,
והמשכתי כרגיל… מבלי להיות מושפעת מהמבט הבוחן
ובסוך גם עברתי והתקבלתי
לכן נסו להיות בשלכם לבצע את המונולוגים כרגיל כמו שהכנתם אותם
זכרו , ככל שתיהיו בשלכם הבוחן יהיה סקרן יותר לגביכם
ויעריך את עבודתכם מבלי להיות מושפעים ממנו
בהצלחה לכם שחקו אותה
